מושבת וירג'יניה
| |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מונרכיה חוקתית | ||
| שפה נפוצה | אנגלית | ||
| עיר בירה |
ג'יימסטאון ויליאמסבורג | ||
| רשות מחוקקת |
House of Burgesses  | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אמריקה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הקמת המושבה | ||
| תאריך | 1607 | ||
| פירוק | הכרזת העצמאות האמריקאית | ||
| פירוק | 1776 | ||
| ישות קודמת | צנאקומקה | ||
| ישות יורשת |
 וירג'יניה .svg){kind=small} פרובינציית קרוליינה  ברמודה | ||
| שונות | |||
 | |||
| מושבת וירג'יניה | |||
  | |||
מושבת וירג'יניה (קולוניית וירג'יניה או פרובינציית וירג'יניה; 1607–1776) הייתה משלוש עשרה המושבות בצפון אמריקה אשר התנתקו מן ממלכת בריטניה הגדולה ב-1776 בעת הכרזת העצמאות של ארצות הברית.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מושבת וירג'יניה כללה את האזור אשר בו שוכנות כיום המדינות וירג'יניה, מערב וירג'יניה, צפון קרוליינה, קנטאקי, טנסי ואוהיו. הבירה הייתה ג'יימסטאון (1607–1699) ולאחר מכן ויליאמסבורג (1699–1776). וירג'יניה קיבלה את השם על ידי וולטר ראלי במהלך משלחתו בשנת 1584 לכבוד אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה כשהקים את היישוב הראשון באי רואנוק. המלכה הרווקה זכתה לכינוי "המלכה הבתולה".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייסוד המושבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בווירג'יניה נעשו הניסיונות הבריטיים הראשונים להתיישב על ידי חברה בשם חברת וירג'יניה, שהקימה את ההתנחלות ג'יימסטאון בשנת 1607. באותה תקופה לממשל האנגלי לא היה כסף למימון משלחות יקרות ולא בטיחותיות כאלה. בתחילה, ניסיונות הקולוניזציה זכו להצלחה מתונה בלבד. מתוך 144 הגברים שהתחילו באנגליה בדצמבר 1606, רק 38 היו בחיים כעבור תשעה חודשים. 39 מתו במהלך ההגירה, 67 בתשעת החודשים הראשונים לאחר שהגיעו לחוף. גם רעב לא היה נדיר, אך יותר ויותר אנגלים ניצלו את ההזדמנות והיגרו לווירג'יניה.
התפתחות המושבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות מלחמות אנגליה–פותאן המושבה נקלעה למצוקה קשה. המושל השני של המושבה, לורד דה לה וור, ייצב את המצב. שיפור אמיתי אירע רק כאשר ג'ון רולף נטע את צמחי הטבק הראשונים בווירג'יניה בשנת 1612, שכנראה הביא איתו מטרינידד. בשנת 1618 ייצאו המתיישבים טבק תמורת 20,000 פאונד. בשנת 1619 הוקם בית ברג'יס כבית המחוקקים של המושבה.
המלחמה השנייה עם הפותאן החלה בשנת 1622. כתוצאה מכך, חברת וירג'יניה של לונדון נקלעה לקשיים כלכליים, מה שהוביל בשנת 1624 להסבת האזור למושבה מלכותית. בשנת 1638 הסתכם יצוא וירג'יניה בשלושה מיליון פאונד. בשנת 1676 התרחש מרד בייקון, מרד שהוביל נתנאל בייקון נגד המושל סר ויליאם ברקלי. מהגרים מגרמניה מזיגרלנד ייסדו את היישוב גרמנה בשנת 1714. שם היישוב שונה לגרמניה על ידי אן, מלכת בריטניה.
הגורם של פארסון היה סכסוך ממושך בין הכמורה האנגליקנית לבין הממשל במושבה, אשר העלה שאלות מהותיות לגבי הקשר של ממלכת בריטניה עם המושבות הבריטיות.
עצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]וירג'יניה הייתה ביתם של רבים של האבות המייסדים של ארצות הברית, בעיקר פטריק הנרי, תומאס ג'פרסון, ריצ'רד הנרי לי, ג'יימס מדיסון, ג'ורג' מייסון וג'ורג' וושינגטון, ווירג'יניה מילאה תפקיד בולט בתנועת העצמאות האמריקאית. הבריטים גורשו לבסוף מווירג'יניה לאחר הקרב על הגשר הגדול ב-9 בדצמבר 1775. ב-15 במאי 1776 הכריזו נציגי המושבה בוויליאמסבורג על עצמאותה. בזמן שעבדו על חוקה, ב-12 ביוני 1776, העבירו הנציגים פה אחד הצהרת זכויות יסוד, שגובשו במידה רבה על ידי ג'ורג' מייסון - הצהרת הזכויות של וירג'יניה. כעבור כמה שבועות בחרה הוועידה לבסוף בפטריק הנרי למושל הראשון של וירג'יניה. עם אימוץ ההכרזה על עצמאות ארצות הברית על ידי הקונגרס הקונטיננטלי ב-4 ביולי באותה שנה, חבר העמים בווירג'יניה הפך לאחת משלוש עשרה המדינות המייסדות של ארצות הברית.
